שלום ![ליציאה]  
מילון איילון / שנער
 
חיפוש לפי:    
 
 



הגדל טקסט הקטן טקסט הדיון הציבורי בכווית על תוכניות הלימוד (بَرامِج التَّعْلِيم في الْكوَيْت)

לגודל מקורי
באדיבות ויקיפדיה
בעקבות אירועי הטרור בכווית התגבר הדיון הציבורי במדינה זו בשאלת אופיין הקיצוני של תוכניות הלימוד והצורך בעריכת רפורמות בהן.
אנשי חינוך ואינטלקטואלים כוויתים טענו כי התוכניות מכילות מסרים קיצוניים המעודדים טרור. מדבריהם עולה כי אנשי תנועת האחים המוסלמים (ألإخْوان الْمُسْلِمون) שהיגרו ממצרים לכווית מילאו תפקיד מרכזי בגיבוש תוכניות הלימוד האסלאמיות בכווית.
במוקד דיון זה עמדה שאלת הלגיטימיות של לימוד נושא הג'יהאד (ألْجِهاد) ומידת תרומתו של לימוד נושא זה למחשבה הקיצונית ולהטפה לה.
חבר פרלמנט כוויתי: בתוכניות הלימוד יש רעיונות קיצוניים. חבר הפרלמנט, מרצה לשעבר באוניברסיטת אל-כווית, קרא "לשנות במהירות את תוכנית הלימודים" לאחר שערך מחקר על התוכניות ומצא כי הן מעודדות קיצוניות ופלגנות.
הוא סיפר בראיון ליומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-שרק אל-אוסט" (ألشَّرْق الأوْسَط): "רציתי להצביע על קיומן של תוכניות לימוד הזקוקות לעיון מחדש מאחר והן קוראות לעיוות היחסים בין המוסלמים. כמו כן, [רציתי] להבהיר לבכירים במשרד החינוך שרוב המחברים [של התוכניות] הם בעלי מגמות ידועות של תכפיר (تَكْفِير) [האשמה בכפירה] וכי מגמות אלה מצויות בתוכניות הלימוד של דת האסלאם (دين الإسْلام)ובתוכניות הלימוד של השפה הערבית (أللُّغَة الْعَرَبِيَّة)ומדעי החברה."
אל-זלזלה הציג מספר דוגמאות למסרים הקיצוניים: "בחומר ללימוד הקוראן (ألْقُرْآن)לכיתה י"א יש בלבול גדול מאוד במונח "כופרים"(كُفَّار). מי שקורא אותו עלול לחשוב שרוב האנשים בעולם הם כופרים...
אינטלקטואלים ואנשי חינוך נוספים תמכו בדרישה לרפורמות בתוכניות. ד"ר שמלאן יוסף אל-עיסא, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת כווית, כתב במאמר ביומון "אל-אתחאד" (ألاِتِّحاد), היוצא לאור באיחוד האמירויות (إتِّحاد الإمارات): "...בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים, בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות, מפיצים את המחשבה הדתית באמצעות ספרי ילדים המלאים בשיעורים העוסקים בג'יהאד באסלאם ובקריאות חוזרות ונשנות להרחיק את הזרים מהארצות המפרץ הערביות...מה מצפה ממשלת כווית אם ספרי הסטודנטים שלה מלאים בקריאות לג'יהאד?..."
פעילת זכויות הנשים בכווית אמרה: "לאחר שחרור כווית מן הכיבוש העיראקי קיווינו שנפטרנו מטעויות העבר, אולם למרבה הצער, לא למדנו לקח משלב זה וחזרנו לבצע את אותן הטעויות. הטעות הגדולה ביותר היתה שהזרמים והמפלגות שהתנגדו לשחרור כווית, בטענה שהדבר התבצע על ידי כופרים, המשיכו לרוקן את תוכניות הלימוד מתכניהם המדעיים וההומאניים ולהופכם לשיעורי דת. כך למשל, הוכנסו לחומר הלימוד של השפה הערבית תכנים דתיים. כמו כן, בוטלו שיעורי החינוך הגופני (رِياضَة) מפני שלדעתם הם אסורים מבחינה דתית ואת מקומם תפסו שיעורי החינוך הדתי...
גם הליבראל אחמד אל-בע'דאדי טען כי יש בתוכניות הלימוד תכנים קיצוניים. בראיון לשבועון(مَجَلَّة أُسْبُوعِيَّة) הכוויתי "אל-טליעה" (ألطَّلِيعة) ציין כי התוכניות "מתמקדות בפסוקי הג'יהאד ובפסוקי הלחימה" ומלמדות כי "יש לקלל את הכופר וכי מי שלא משלם את הצדקה הוא מורתד (مُرْتَدّ) [מי שחוזר בו מדת האסלאם] שיש ליישם לגביו את עונש הרדה (رِدَّة) [לאמור, עונש מוות] ". לדבריו , בבתי ספר מסוימים "אוסרים על לימוד מוסיקה (مُوسِيقَى) ומשרד החינוך (وِزارَة التَّرْبِيَة وَالتَّعْلِيم) אינו עושה דבר. יש בתי ספר המתנגדים אפילו למוזיקה של ההמנון הלאומי (ألنَّشِيد الْوَطَنِيّ).
בעל טור ביומון (جَرِيدَة يَوْمِيَّة)הכוויתי "אל-סיאסה" (ألسِّياسَة) טען כי החינוך בפקולטת השריעה (كُلِّيَّة الشَّرِيعَة)באוניברסיטת כווית מעודד קיצוניות(تَطَرُّف). הוא כתב: "סיגרו את פקולטת השריעה או שתערכו בה רפורמות. הפעולות הנפשעות שמבצעת הכנופיה הטרוריסטית בכווית הן תוצר של הלימוד הדתי ... מזה חצי מאה שולט בחינוך הדתי, ובמיוחד בפקולטה לשריעה באוניברסיטת כווית (جامِعَة الكُوَيْت), זרם דתי ופוליטי שפעל לזריעת מחשבת ה"תכפיר" בתוכניות הלימוד, שבחר מורים בעלי מגמה זו ומנע פלורליזם (تَعَدُّدِيَّة) אידיאולוגי ודתי [בין האסכולות]. לפיכך, תוצאות הלימוד, בהכרח, אינן עולות בקנה אחד עם צרכיה ושאיפותיה של החברה הכוויתית (ألْمُجْتَمَع الْكوَيْتِيّ) הסובלנית".
אנשי החינוך האסלאמי מגיבים: זהו חלק מהמתקפה נגד האסלאם:
אנשי חינוך ואינטלקטואלים אחרים – רובם קשורים בצורה זו או אחרת לתוכניות הלימוד של דת האסלאם - דחו את הטענה בדבר הקיצוניות בתוכניות. מרצה לתוכניות לימוד ולחינוך אסלאמי במכללה לחינוך יסודי, טען בראיון ליומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" (ألرَّأْي العامّ): "סקרתי את כל תוכניות הלימוד האסלאמיות... ולא מצאתי שום ביטוי הקורא לאלימות (عُنْف)... כמו כן, לא מצאתי שום קריאה לשנאת האחר, אלא מצאתי מסרים של סובלנות (تَسَامُح) ועידוד יחסי שלום עם לא מוסלמים."
אני חושב כי עניין זה מועלה במסגרת המתקפה מכל עבר נגד האסלאם...
צמיחת הקיצוניות (تَطَرُّف) אינה קשורה לתוכניות הלימוד. הקיצוניות היא התנהגות אנושית... אלו סיבות הנובעות מן האדם עצמו, והבעיות עימן הוא מתמודד."
ח'ולה אל-עתיקי, בכירה במשרד החינוך, דחתה בראיון ל"אל-סיאסה" את הטענה נגד תוכניות הלימוד. לדבריה, ההאשמות בדבר עידוד האלימות בקרב התלמידים הן "האשמות שקריות של כמה אנשים משוחדים... שאינם מעוניינים שהחברה תהיה דתית ולאחר האירועים שהתרחשו באמריקה ובמקומות אחרים הם מצאו קרקע פורייה כדי לתקוף את הדת ואת תוכניות הלימוד בתקווה שכל חומר הלימוד של החינוך האסלאמי יבוטל."
הד"ר מנצור ע'לום, מומחה לחינוך וסגן שר לשעבר במשרד החינוך, טען בראיון לעיתון "אל-סיאסה" כי האשמה איננה בתוכניות, אלא במורים: ".... אינני מסכים עם ההאשמה שתוכניות הלימוד קוראות לאלימות(عُنْف) או לטרור (إرْهاب). את תוכניות הלימוד הדתיות צריכים ללמד מורים המאמינים בדת האסלאם כפי שהיא צריכה להיות - דת סבלנית שוחרת שלום ושסיסמתה היא השלום. האסלאם (الإسْلام) מחייב אותנו, המוסלמים (ألْمُسْلِمُونَ), להיות אחים ולשתף פעולה אחד עם השני. כמו כן, האסלאם הורה לנו לנהוג בחסד עם הדתות האחרות (ألْيَهُودِيَّة، ألْمَسِيحِيَّة).אני אומר שבתוכניות הלימוד עצמן אין קריאה לאלימות. אולם יתכן שחלק מהמורים אימצו את האלימות... אני דורש ממשרד החינוך לפקח על מי שמלמד את תוכניות הלימוד הללו."
במוקד הדיון על מידת הקיצוניות של התוכניות עמדה שאלת הלגיטימיות של לימוד הג'יהאד. דיון זה התעורר בעקבות פרסום ידיעה ביומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" לפיה בתוכנית הלימוד לכיתה ד' יש שאלה על הג'יהאד. בשאלה שהופיעה בחלק א' של ספר 'החינוך האסלאמי' בעמוד 61 נכתב:
"לוחמי הג'יהאד המוסלמים זקוקים במלחמתם נגד אויבי האסלאם:
א. לסיוע בנפש, בכסף ובנשק.
ב. להגשת תלונות למעצמות.
ג. להפצת ידיעות אודותם בעיתונים ברדיו ובכתבי העת."
התשובה הנכונה לשאלה, על פי הספר, היא תשובה א'.
היומון ציטט איש חינוך שאמר כי מטרת השאלה היא לערוך "שטיפת מוח" לתלמידים, שכן "הבעיה היא שהדברים הללו מופנים לילדים בני שמונה ותשע."
ד"ר חמוד אל-חטאב, בכיר לשעבר במשרד החינוך, שנטל חלק בגיבוש תוכניות הלימוד, מתח ביקורת קשה על הופעת שאלה זו בתוכנית הלימודים. בראיון ליומון "אל-סיאסה" אמר: "דורשים מהתלמידים בכיתה ד', בבית הספר היסודי, שתהיה להם תחושה של ג'יהאד מן הסוג של הקדשת הנפש, הרכוש והנשק ללוחמי הג'יהאד. סוג זה של חינוך נחשב לשטיפת מוח." לדבריו, "אף אחד אינו יכול להתעלם מכך שבאסלאם יש ג'יהאד. אולם, האם הג'יהאד שראוי ללמדו בכיתה ד' בבית הספר היסודי הוא זה שאנו מקדישים במסגרתו את הנפש, הרכוש והנשק ללוחמי הג'יהאד?"
אל-חטאב, ששמו מופיע ברשימת עורכי השינויים בספר לימוד זה, אמר "אני מתנגד לספר הזה ששמי מופיע עליו. אני גיבשתי תיקון לספר זה ורציתי לשנות את כולו, אולם לא ניתנה לי הזדמנות מפני שהיו מוקדי כוח שהפעילו לחץ....... משרד החינוך תמיד כפה את דעתו כדי שלא אשנה את הספר ולכן שמי מופיע ברשימת אלו שערכו שינויים בספר ולא ברשימת מחבריו."
מאידך, התנגדו אנשי חינוך אחרים להורדת נושא הג'יהאד מהתוכניות. לדבריהם ההתנגדות להופעת הג'יהאד בתוכנית, נובעת מפירוש מוטעה של מונח זה. ח'ולה אל-עתיקי, בכירה במשרד החינוך, אמרה בראיון ל"אל-סיאסה": "כשיש שאלה על הג'יהאד, אין משמעות הדבר שקוראים לתלמידים או לתלמידות להילחם מלחמת ג'יהאד, אלא מובהר לתלמידים כי הג'יהאד הוא אחד מיסודות הדת והאמונה (أرْكان الإسْلام). הדבר מוסבר להם בדרך פשוטה... אינני חושבת שיש מוסלמי שיורה על הורדת המילה ג'יהאד מהקוראן (ألْقُرْآن) או החדית' (ألْحَدِيث)..." אל-עתיקי הוסיפה: "משמעות המילה ג'יהאד נרחבת ואין הכוונה בה שאנו נניף את החרבות ונלך להילחם. המילה ג'יהאד היא במשמעות של שמירה על הדת ... אם יש מיעוט שהבין לא נכון את הג'יהאד הרי שהוא השתכנע שהג'יהאד הוא הדרך הנכונה מתוך קריאת ספרי ההלכה, ספרי הסירה (ألسِّيرَة) והמקורות... ולא מתוך ספרי החינוך האסלאמי של משרד החינוך..." ראש איגוד המורים הכוויתי, אמר בראיון ליומון הכוויתי "אל-סיאסה": "יש להמשיך ללמד את הג'יהאד כל עוד הוא נלמד במובן הנכון, ולא המעוות, שבהשראתו מתקיפים אזרחים חפים מפשע... אלו המחזיקים בדעות מוטעות על הג'יהאד לא יצאו מבתי הספר אלא ממקומות אחרים מהם קלטו את האידיאולוגיה הקיצונית הזו. לפיכך אין להאשים את תוכניות הלימוד על דברים שלא קיימים בהן..."
מומחה לחינוך ולשעבר סגן שר החינוך (نائِب وَزِير التَّرْبِيَة) אמר בראיון ליומון "אל-סיאסה": "אסור לנו להזניח את מה שמופיע בקוראן, לבטלו ולהתעלם ממנו... הג'יהאד אכן נמצא בתוכניות הלימוד אולם... הקוראן הגביל את עיתוי הג'יהאד. האסלאם ציווה עלינו להילחם מלחמת ג'יהאד אם יתקיפו את ארצנו... האסלאם אינו אומר לנו להילחם מלחמת ג'יהאד ללא סיבות... הג'יהאד לא בא כדי להרוג אנשים.. האם הגיוני שנבטל את המילה ג'יהאד בגלל שיש אנשים המפרשים את הג'יהאד בדרך מוטעית ?"
על מעורבות האחים המוסלמים בעיצוב תוכניות הלימוד:
אלו שהתריעו כי תוכניות הלימוד מכילות מסר קיצוני טענו כי הסיבה לכך היא השפעתם הרבה של הזרמים קיצוניים, ואנשי תנועת האחים המוסלמים בפרט, במשרד החינוך הכוויתי.
"עד 1976 תוכניות הלימוד בכווית היו מתונות ומקצועיות.... לאחר שפוזר הפרלמנט ב-1976 השתנו תוכניות הלימוד מפני שהן נפלו לידי זרם אסלאמי. אם נסתכל מי קיבל לידו את השליטה על החינוך באופן כללי, הרי שאלו הם ראשי הזרם הזה... לתוכניות הלימוד הללו הוכנסו עניינים של "תכפיר" והן מעודדות פילוג, דבר שהוא זר למדינה הזו."
ד"ר חמוד אל-חטאב, העלה טענה דומה ביומון "אל-סיאסה": "החינוך האסלאמי בכווית היה משולב עם השפה הערבית ושניהם היוו חומר לימוד אחד. אח"כ רצינו שיהיה חומר לימוד מיוחד לחינוך דתי. בראש הדרישה הזו עמד המנוח מחמד עבד אל-חלים אל-שיח'. רוב אלו שפיקחו על החינוך האסלאמי באותה העת היו אנשים זקנים שתמכו בקנאות בחינוך האסלאמי... מחמד עבד אל-חלים אל-שיח' היה מהאחים המוסלמים שיצאו ממצרים לכווית כאשר הופעלו לחצים על האחים המוסלמים במצרים בימי שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר. האיש הזה החזיק באידיאולוגיה של הג'יהאד. הג'יהאד לגביהם לא היה מוגבל והם קראו לג'יהאד בפנים ובחוץ... כאשר האחים המוסלמים גיבשו את תוכניות הלימוד של החינוך האסלאמי הם רצו בכך לשתק את מוחות התלמידים והתנגדו שהתלמידים ינהלו דיון כלשהו בענייני הדת. הם התמקדו בכך שלימוד האסלאם יהיה תהליך של למידה בעל פה ולא של הבנה..."
מנגד, היו שדחו טענה זו. ד"ר סלוא אל-ג'סאר, מנהלת לשעבר במחלקה לתוכניות לימוד במשרד החינוך ומרצה לתוכניות לימוד בפקולטה לחינוך באוניברסיטת כווית, אמרה כי טענת אל-חטאב שקרית. "כמנהלת המחלקה של תוכניות הלימוד וכמומחית בנושא, אני אומרת כי לא חשתי כלל שיש שליטה מצד האחים המוסלמים. להיפך, הם שמו ידם בידינו ופעלו על פי האינטרס הלאומי." ואילו, ח'ולה אל-עתיקי, בכירה במשרד החינוך, אמרה: "אני אומרת למי שטוען כי האחים המוסלמים שולטים על משרד החינוך: 'ציינו את שמותיהם'. אני מכירה את הרכב מנהלת תוכניות הלימוד מראשיתה ועד סופה ואין בה אף אחד מהאחים המוסלמים."
הממשלה מכחישה קיום תכנים קיצוניים, אך מקימה ועדות בדיקה:
במשרד החינוך הכוויתי דחו את הטענה כי התוכניות מכילות מסרים המעודדים קיצוניות. הם התבססו על מסקנות של משרד החינוך שבחנה סוגיה זו ושללה כל קשר בין תוכניות הלימוד להופעת הקיצוניות. שר החינוך הכוויתי, ד"ר רשיד אל-חמד, הצהיר פעמים רבות כי אין עידוד לקיצוניות בתכניות. בראיון לשבועון האסלאמי "אל-פורקאן" (ألْفُرْقان), אמר אל-חמד כי "המשרד ערך בדיקה מקיפה של תוכניות הלימוד לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, כדי להיות בטוח שתוכניות הלימוד אינן מכילות קריאה לקיצוניות. הוכח למשרד שלתוכניות הלימוד אין שום קשר לתופעת הקיצוניות, ואין בהן קריאה לטרור שהחברה הכוויתית היתה עדה לו לאחרונה." ליומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" אמר אל-חמד כי משרד החינוך יכניס "תוכניות לימוד חדשות כמו דמוקרטיה וזכויות אדם... אין זה נכון להאשים את המשרד בטרור. אילו היה הדבר נכון, כולנו היינו יוצאים טרוריסטים."
ראש הממשלה הכוויתי, צבאח אל-אחמד, אמר בפגישה עם עורכי עיתונים כי הוא העיר לשר החינוך, ד"ר רשיד אל-חמד, "מספר הערות על נושאים הקיימים בתוכניות הלימוד שיש לעיין בהם, במיוחד אלו הקוראים לפלגנות על רקע עדתי והקאת האחר מן החברה."
היומון הכוויתי "אל-סיאסה" דיווח גם כי הקבינט הגיש לשר החינוך הכוויתי, ד"ר רשיד אל-חמד, מסמך בן 25 עמודים הכולל הערות ודברי ביקורת על תוכנית הלימוד "הקוראת לקיצוניות וללחימה בדתות האחרות". בעקבות דו"ח זה החליט שר החינוך להרכיב ועדה נוספת שתבחן מחדש את התוכניות.
בכירי משרד החינוך לא ראו בלימוד נושא הג'יהאד משום קיצוניות ושללו את האפשרות להסירו מהתוכנית במסגרת עריכת רפורמה כלשהי.
לדברי סגן שר החינוך ליומון הכוויתי "אל-וטן" (ألْوَطَن): נושא הג'יהאד "יישאר בשנים הבאות בתוכנית הלימודים מפני שהוא חלק עיקרי מאמונתנו (أرْكان الإسْلام). אולם מדובר על הג'יהאד במובן הנכון שלו ולא בג'יהאד לפי מחשבתם של חלק מהאנשים.
הג'יהאד הוא חלק עיקרי מהחומר אולם אנו צריכים להציג את המושג הזה בצורתו הנכונה באמצעות הדיבור על הג'יהאד של הנפש והג'יהאד נגד השטן."
הערכות: לא ניתן לערוך שינויים מהותיים במצב הנוכחי
בשל התייחסויות אלו של הבכירים במשרד החינוך. ד"ר חמוד אל-חטאב טען כי שר החינוך, רשיד אל-חמד, "לא ישנה דבר בחינוך" מפני ש"אין לו יכולת לקבל החלטות." כמו כן, חבר הפרלמנט יוסף אל-זלזלה ציין כי אומנם "יש תוכנית לרפורמה שהחלה בתוך משרד החינוך אולם היא מתקדמת בצעדי צב." המצב הנוכחי במשרד החינוך אינו מאפשר עריכת שינויים מהותיים בשל שליטתם של זרמי המפלגות האסלאמיות במשרד החינוך...
מה שאנו מנסים לומר בפשטות הוא שהשינוי בחברתנו לא יהיה קל כל עוד קבוצות אלו שולטות על החינוך וכל עוד הממשלה אינה רצינית בנוגע לרפורמות הנחוצות..."


המאמר פורסם באתר ממר"י: ממר"י הוא מכון לחקר תקשורת המזרח התיכון. המכון נוסד בשנת 1998 במטרה ללמוד מקרוב על המתרחש בעולם הערבי ולהציג לציבור, בארץ ובעולם, אינפורמציה עדכנית ומקיפה ממקורות ראשוניים על הנעשה בו.


הידיעה הועלתה על ידי צוות דיואן.
לגירסה המלאה
על מתן זכויות לנשות כוית, עברו אל: ◄ 


פעילויותפעילויות
גרסת הדפסה גרסת הדפסה
  1. הצגת אוצר המילים
  2. ענו על השאלות
  3. בדקו מידע בכתבה וכתבו:
  4. התאמה בין מילים
התחל פעילויות

                                                                                                                                                                         
חזרה

המקלדת | חיפוש | חידות דיואן

בשיתוף הפיקוח על הוראת הערבית, משרד החינוך
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

אודות דיואן סנונית סנונית העמוד הראשי מגזין דיואן העולם הערבי והאסלאם באיזורנו תרבות ואמנות ספורט שונות דיואן מורים דיואן מורים חידת דיואן מילון מילון תרגם מקלדת מקלדת הילקוט שלי הילקוט שלי מדריך למורה מדריך למורה חיפוש חיפוש מפת האתר היום ברשת